האם קיימת אצלנו המודעות לקשב וריכוז?

כל שינוי מתחיל במודעות. נעצור רגע ונחשוב- מה אנחנו מאחלים לילדים שלנו המתמודדים עם קשיי ריכוז?

האם אנחנו מאחלים לתרופה המושלמת שתהפוך אותם "לילדים רגילים"? או שאנחנו רוצים שידעו לקחת אחריות ולנהל את קשיי הריכוז שלהם. שידעו, מתי קשיי הריכוז הם יתרון (למשל, כשנדרשת יצירתיות?) ומתי הם יכולים להכביד (למשל, שצריך להתרכז במטלה משעממת) ומה משפיע לרעה על הריכוז (למשל חוסר בשעות שינה, צפייה ממושכת במסכים) ומה יכול לשפר את הריכוז שלנו (פעילות ספורטיבית, תנועה).

תפקידנו כהורים, לעזור לילדנו לחזק את המודעות לסגנון הקשב שלהם, להכיר ביתרונות שלו ולאט לאט לרכוש כלים לנהל אותו בתבונה.

אז בפעם הבאה, שילדכם נשכב על השולחן בזמן הכנת שיעורי הבית, או משנה שוב ושוב את צורת הישיבה וקם כל רגע לשירותים, או לשתות משהו, נסו לא לנזוף בו, אלא לתאר מה שאתם רואים "לפי התנועות שלך, וההליכה הלוך ושוב לשירותים שקשה לך להתרכז ואתה צריך הפסקה, אני צודק?" כך הילד שלכם ירגיש יותר מובנים, גם לעצמם.